בארץ נהוגים תווי קנייה, כמתנה בדרך כלל ממעביד לעובד. הם מקובלים בחנויות רבות מסוגים שונים – וישראלים רבים קונים בהם דברים שהם זקוקים להם. אנחנו כל כך רגילים אליהם, שמתי בפעם האחרונה עצרנו לשאול את עצמנו מהם התווים?
תו קנייה הוא נייר, שובר, שיש עליו ערך כספי. אפשר לממשו בעסקים שמכבדים אותו. העסקים מתחלקים לשניים: עסקים שהנפיקו את התו ורק הם מכבדים אותו (למשל, שובר הנחה של מסג' ברשת מסוימת) או עסקים שמכבדים גם שוברים של עסקים אחרים, לדוגמה, רב תו. הגוף שייצר את השוברים מרוויח משני אפיקים: אשראי מרוכש התו – כי לא תמיד מממשים אותו ביום הקנייה, הפניית אנשים לחנויות אחרות, רציניות, שמגדילות מעגל הקונים – גם אצלו וגם אצל החנות שמכבדת את התו.
תווי קנייה – מתנה מקובלת בארץ
המעסיקים הישראלים אוהבים לחלק מתנות לעובדים מסוג זה מכמה סיבות:
- היא סוגרת גם את עניין האש"ל (כי אפשר לקנות ביגוד במסגרת התווים)
- היא בעצם כסף מזומן – אפשר לקנות מה שרוצים, ולא כופים עלייך מתנה
- היא נמכרת להם במחיר נמוך מהשווי האמיתי שלה
בעיה אחת שיכולה לצוץ בתהליך רכישת חבילות שי לחגים היא קריסה של המנפיק ואז התלושים לא שווים יותר, אבל זה לא ממש קורה ובמיוחד אם אתם קונים תלושים של חברה גדולה ואמינה עם מוניטין של שנים. ההגבלות החוקיות כדי להגן על הצרכן למשל, הן הגבלת כמות התלושים שאפשר לקנות (אי אפשר לקנות תלושים ב-20,000 שקל, זה בדרך כלל סכומים צנועים של כמה מאות), הגבלת סוגי המוצרים שתמורתם ניתן לשלם בתווים, או כיבוד התווים בסכום הנמוך מערכם הנקוב. כולנו מכירים את זה שתלוש של 100 שקל שווה בעצם 80.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה